כשענקית מתרסקת: תובנות מסגירתם של 800 סניפי "Toys R Us" בארה"ב

 


ב1948, חוץ מישראל, כמה מיזמים נוספים קמו בעולם, בניהם: Toys R Us או בשמה הקודם – Children's Supermart

צ'ארלס לזרוס, יזם צעיר בן 25 שרק חזר ממלחמת העולם השנייה, הקים בעזרת כסף שחסך במהלך המלחמה חנות לרהיטי תינוקות בשם Children's Supermart בוושינגטון די. סי בתוך חנות חלפי האופניים של אביו.

לקוחותיו ביקשו ממנו למכור בחנות גם צעצועים לתינוקות, ואחר כך גם צעצועי ילדים. כעבור זמן קצר גילה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במכירת צעצועים והחל להתרכז רק באפיק זה.

בזמנו, כשהעולם עוד "ליקק את פצעיו" מהמלחמה, זו הייתה תחילתה של צמיחה כלכלית וכמות הצריכה בחנויות הלכה וגדלה.

הוא החל לשכפל ולהרחיב את רשת הצעצועים כמו פטריות אחרי הגשם. בשיאה לשנת 2018 הגיעה הרשת ל1500 סניפים, 30,000 עובדים, ומחזור מכירות עולמי של 11 מיליארד דולר.

"אחרי שאתה בונה את הסניף השני, זה הולך וניהיה קל יותר" צ׳ארלס, בתשדיר לערוץ הטלוויזיה המקומי.

Jacques M. Chenet/Corbis, via Getty Images

בחודשים האחרונים, אחרי קרוב ל70 שנה בשוק, Toys R Us יצאה במכירת חיסול בכל רחבי ארצות הברית וסגרה את כל 800 החנויות של ברחבי המדינה.

למה?

קל לי לדבר, ובכל זאת:

1. Toys R Us איבדו את ג׳ירפה שלהם –

מטאפורית, לא באמת, אבל הם הפכו יותר לדינוזאור מג'ירפה. 30,000 עובדים זה (לפי הערכות) יותר מפי שלוש מגודל חיל הים הישראלי. קשה מאוד להזיז ולהתאים גוף ענק שכזה. גופים גדולים כאלו, נוטים לצבור "הרבה שומן" – כפילויות תפקידים, בירוקרטיה ארגונית מעכבת, אנשים שמאיישים תפקידים שכבר לא מאוד רלוונטים וכן הלאה… בשלב מסויים, "השומנים" הללו יכולים לפגוע משמעותית בתחרותיות של הארגון מפני שהעלויות הללו מגולגלות לצרכן.

2. Amazon, Walmart, Target

לכאורה, שלושה מתחרות "שוליות" שצעצועים הוא לא הביזנס העיקרי שלהן – הוא באמת לא, רק שככל שהן גדלו, הן החלו לנגוס בנתחים הולכים ורחבים משוק הצעצועים העולמי תוך שימוש במודלים העסקיים הייחודיים שלהם שהובילו לתשלום תקורות הרבה יותר נמוכות.

זה אפשר להם לשבור את מחירי השוק וToys R Us מאוד התקשו להתמודד עם המחירים החדשים שהשוק הציב.

3.הדוד סאם, או בעצם רייצ'ל מהבנק –
בהמשך לסיבה הקודמת, בשנת 1998 Walmart עברה את Toys R Us במכירות צעצועים. כתוצאה מכך, היא גיבשה תוכנית לשינוי כיוון שהובילה לכך שבשנת 2005 לאחר שצברה חוב של 6.6 מילארד דולר היא נרכשה ע"י Bain Capital, Kohlberg Kravis Roberts, Vornado Realty Trust ב1.3 מיליארד והפכה לחברה פרטית עם 5 מיליארד דולר בחובות. (ע"פ Bussiness Insider)

החוב היה כל כך גדול, שלפי המסמכים שהגישה לבית המשפט בפשיטת הרגל, אפילו עשור אחר כך היא עדיין המשיכה לשלם 400 מיליון דולר מהחוב שלה בכל שנה.
התשלומים הגבוהים הללו מנעו מהרשת לבצע את השינויים הנדרשים כדי להתחרות באמת מול הרשתות האחרות כמו התאמת החנות שלהם לעידן המסחר האינטרנטי או שיפור חווית השירות.

בסופו של דבר, למרות ש Toys R Us טענו מול בית המשפט שהסיבה לפשיטת הרגל היא הביצועים הירודים בעונת החגים הקודמת, אני נוטה להאמין שזה בגלל ש"הספינה שלהם" גדלה מידי, שרפה יותר מידי דלק על דברים שאינם חיוניים, ושהאוקיינוס בו הם שטו השתנה לחלוטין הרבה לפני שהם שמו לב והצליחו להזיז את ההגה.

אפשר ללמוד מהסיפור הזה הרבה על האתגרים שעוברים היום על תאגידי ענק כשקצב השקת המוצרים והשינויים מכפיל את עצמו מפעם לפעם והתאגיד חייב ללמוד להיות גמיש ופתוח יותר לשינויים הרבה לפני שמרגישים את זה במשכורות החודשיות לעובדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *